צרו קשר





החלף תווים



מילון מונחי אקספלורציה שתף בפייסבוק שלח לחבר   הדפס  



א
ב ג ד ה ו ז ח ט י כ ל מ נ ס ע פ צ ק ר ש ת


"אבנים יקרות" -
כהגדרתן בפקודת המכרות: יהלומים, אודם (רובי), ספיר, ברקת וכל אותן האבנים האחרות שיכריז עליהן שר הפיתוח במנשר שיפורסם בעיתון רשמי כעל אבנים יקרות. 

"אגן ניקוז" או "אגן היקוות" (Drainage Basin) -
כלל השטח שמנקזת מערכת נחליתויובליה. מי המשקעים האטמוספריים מנוקזים בתחומו של האגן אל נחל מרכזי. אגני הניקוז תחומים ומופרדים ע"י קווי פרשת מים מקומיים הנפרשים לאורכו של אזור מוגבה ביחס לסביבתו, כמו רכס הרים. 

"אוצר טבע" (Natural Resource) - חומר המצוי באופן טבעי בסביבה, משמש את האנושות ובעל ערך כלכלי. עם אוצרות הטבע נמנים מים, מחצבים, עפרות ומקורות אנרגיה. 

"אילמניט" - מינרל בצבע שחור או אפור פלדה, המצוי בסלעי יסוד וסלעים מותמרים ומשמש כאחד המינרלים האינדיקטוריים להימצאות קימברליטים. 

"איסוף מדגמים" - איסוף דגימות קרקע בהיקפים שונים לצורך זיהוי ובחינת הרכבו הכימי ו/או המינרולוגי של החומר הנאסף. 

"אלוביאלי" (Alluvial) – אדמות באגני ניקוז ונחלים. בהם מתרכז סחף (אלוביום) היורדים מההרים. 

"אפיק נחל/נהר" (Riverbed) - הנתיב שנחל זורם בו. האפיק תחום על ידי קרקעית הנחל/הנהר וגדותיו המוגבהות. 

"אקלוגיט" – סלע אולטרה-מאפי הנוצר כתוצאה ממתמורפיזם (שינוי) של בזלת מלוח אוקיאני העובר הפחתה ונמשך אל תוך עומק המעטפת. 

"אקספלורציה" - סך הפעולות הקשורות בחיפוש וחקירה של יהלומים, אבני חן וזהב. 

"אתר הצטברות משני" (Secondary Deposit) – שכבת סלע, קרקע וכד' אשר מקורה בבלייה של סלעי מקור ראשוני, ושהובלה והושקעה בקרקעית נהרות/נחלים, במישורים שהוצפו, באגמים או למרגלות הרים, ועשויה להכיל ריכוז של מינרלים יקרי ערך (מרבץ) שבלו והובלו מסלע המקור הראשוני. 

"בדיקות גיאו-כימיות" – אחד השלבים בתהליך הבדיקה המינרולוגית שמטרתו קבלת תוצאות ההרכב הכימי של מינרלים שנמצאו. החל משנת 2007 מתמקדת חברת הבת בבדיקה גיאוכימית של מינרל אינדיקטורי מסוג גרנט. הבדיקות מבוצעות באמצעות מיקרוסקופ אלקטרוני סורק (SEM) בעל רמת רגישות גבוהה במיוחד. 

"בדיקות ויזואליות" - אחד השלבים בתהליך הבדיקה המינרלוגית שמטרתו הפרדת המינרלים האינדקטוריים ומינרלים נוספים אחרים. 

"בדיקות מינרולוגיות" - בדיקות המבוצעות לצורך קביעת ואבחון המינרלים המרכיבים את דגימות הקרקע. 

"בזלת הכיסוי" - כינויה של הבזלת המכסה את דרום רמת הגולן והגליל התחתון המזרחי במעטה שעוביו כמה עשרות עד מאות בודדות של מטרים. זוהי בזלת "צעירה" מתקופת הפליקון. 

"בזלת תחתונה" – כינויה של הבזלת המופיעה בחלקה על פני השטח ובחלקה בתת-הקרקע באזור עמק יזרעאל ועמק הירדן. עוביה של בזלת זו הוא כמה מאות מטרים וגילה מתקופת ה"מיוקן". 

"בזלת" (Basalt)- סלע יסוד בסיסי ממוצא מגמתי הנוצר מהתקררות מהירה של לבה. סלע הבזלת קשה מאד, בנוי מגרגרים דקים ומשובץ בגבישים. 

"ביקוע יבשתי" - תהליך בטקטוניקת הלוחות בו אזור מסויים בליתוספרה עובר מתיחה והדקקות עד כדי שבירה מוחלטת של הקרום ועליית חומר מגמתי חדש אל פני השטח תוך התרחקות שני חלקי הלוחות השבורים ליצירת 2 לוחות נפרדים. 

"גביש" (Crystal) - תצורת חומר במצב צבירה מוצק. 

"גופים מגמתיים" - גוף שנוצר כתוצאה מפעילות געשית. 

"גיאולוגיה" (Geology) - ממדעי כדור הארץ. ענף מדעי העוסק בחקר הקרום החיצוני המוצק והשכבות הפנימיות שמרכיבות את כדור הארץ ואת התהליכים הדינמיים המתרחשים בו למן היווצרותו. הגיאולוגיה עוסקת במבנה כדור הארץ, בהרכב חומריו, בתפוצת הסלעים שבו, בכוחות הפועלים בתוכו ובתהליכים המעצבים את שטח פניו. 

"גיאופיסיקה" (Geophysics) - ענף בגיאולוגיה העוסק בפיזיקה של כדור הארץ, בחקר פנים כדור הארץ ובתופעות הקשורות בגרביטציה, בסיסמיות, במגנטיות, ובשפיעת/שטף חום. 

"געשי" / "וולקני" (Volcanic) - שמקורו בהתכה של מאגמה בתנאי לחץ וטמפרטורה גבוהים בעומק כדור הארץ ובעלייתה של המגמה אל תאים בהם היא מתגבשת לסלע מוצק מתחת פני כדור הארץ או על פני השטח.

"גרנט" (Garnet Pyrope) - מינרל בצבע אדום כהה/כתום, אשר משמש כאינדיקטור להימצאות קימברליטים בעזרת סדרת בדיקות גיאו-כימיות ובחינת תוצאות הרכב היסודות שבו. שילוב של ריכוזי יסודות מעל רמות מסוימות יכול להצביע על מקור הגרנט מסביבת היווצרות המתאימה בתנאי לחץ וטמפרטורה גם ליצירת יהלומים. 

"הפחתה" - תהליך בטקטוניקת הלוחות בו לוח ליתוספרי אחד נוחת ונבלע מתחת ללוח ליתוספרי אחר


"הר געש" (Volcano) -
מבנה געשי שדרכו נפלטת לבה אל פני השטח. החומר הגעשי עשוי להיערם סביב מרכז הפליטה (לוע) וליצור, לדוגמא, מבנה חרוטי. 

"הרכב כימי" (Chemical Composition) - תכולת היסודות הכימיים בסלע או במינרל. 

"וולקניזם" – תופעה שנובעת מעלייתה של מאגמה מעומק קרום או מעטפת כדור הארץ היוצרת סלעים וולקניים (טוף או לבה) על פני השטח. 

"חברת דה-בירס" (De Beers Africa Exploration ) - תאגיד לכרייה וסחר ביהלומים הממוקם ביוהנסבורג ובלונדון ושולט על חלק ניכר משוק היהלומים בעולם, החל משלב הכרייה דרך שלב שיווק הגלם ועד לייצור יהלומים מלוטשים ותכשיטים. 

"חבילת מינרלים" - קבוצת מינרלים אשר לה מאפיינים ייחודיים מבחינת פרוייקט האקספלורציה ביחוד לגבי חשיבות כלכלית (מינרלים יקרים, מינרלים כבדים לתעשייה וכיו"ב).

"חבילת המינרלים התעשייתיים" HIM Suite- Heavy Industrial Minerals - מינרלים בעלי משקל סגולי גבוה ("כבדים") בעלי ערך כלכלי ותעשייתי. משתמשים בהם במצבם הטבעי כחומרי גלם או אחרי עיבוד, כתוספים למגוון רחב של יישומים.
המינרלים התעשייתים/"כבדים" בחבילת ה- HIM Suite של שפע ימים כוללים: רוטיל, זירקון, אילמנייט, קורונדום (לתעשייה, NGC) וגרנט.

"חלוקי נחל נושאי-מינרלים" - שכבת חלוקי נחל (בעיקר בתוואי הזרימה הקדום), מתחת לפני השטח, בה ריכוז הממצאים גדול ביחס לשכבות מעליה ומתחתיה.

"טקטוניקת הלוחות" – תיאוריה מדעית הגורסת שהליתוספרה של כדור הארץ מחולקת לכמה לוחות קרומיים הנעים על פני מעטפת כדור הארץ ופוגשים זה בזה או מתרחקים זה מזה. הגבולות שבין הלוחות פעילים מאד מבחינה טקטונית וסייסמית. 

"יהלום" (Diamond) - מינרל קשה המורכב מהיסוד פחמן (C) בלבד. דרגת הקשיות של היהלום הינה 10 בסולם מוס, שהיא דרגת הקושי הגבוהה ביותר של חומרים בטבע. משמש כאבן חן יקרה. 

"יהלומי מאקרו" - יהלומים בגודל העולה על 0.5 מ"מ. 

"יהלומי מיקרו" - יהלומים בגודל של עד 0.5 מ"מ. 

"יהלומים גולמיים" - יהלומים שלא עברו תהליך של עיבוד וליטוש. 

"כמויות כדאיות" - כהגדרתן בפקודת המכרות: כמויות מספיקות של מחצבים המאפשרות לנהל או להמשיך את פעולות הכריה על בסיס מסחרי.

"כרום דיופסיד" - מינרל המשתייך למשפחת הפירוקסן ומשמש כאינדיקטור להימצאות קימברליטים. 

"ליתוספרה" – החלק הקשיח החיצוני של כדור הארץ עד עומק של 100 ק"מ לערך, הכולל את הקרום ואת חלקה העליון של המעטפת. 

"מאגמה" (Magma)- חומר סלעי מותך, הנמצא בתאי מגמה בעומק כדור הארץ. 

"מגנטומטר" (Magnetometer) - מכשיר המודד את עוצמתו וכיוונו הממוצע של השדה המגנטי של כדור הארץ בנקודה נתונה על פני השטח, ביחידות מדידה הקרויות טסלה. המגנטומטר משמש למעקבים ומחקרים מדעיים של השדה המגנטי של כדור הארץ כמו גם לאיתור מרבצים או גופים בהם קיימים מינרלים הכוללים יסודות מתכתיים כגון ברזל (למשל במינרלי מגנטיט השכיחות מאוד בסלעים מגמתיים), אורניום, טוריום, נחושת ניקל וכיו"ב. נוכחות מינרלים בהם קיימים יסודות מתכתיים אופיינית לסלעים מגמתיים, דבר המאפשר זיהוי אנומליות (ערכים החורגים מהנורמה) הנובעות מסלעים מסוג זה בתת הקרקע. 

"מדגמים גדולים" (Bulk Samples) - מדגמים שנחפרים מתעלות עומק (Treanching) ושמשקלם מעל 100 טון. מדגמים גדולים נאספים באזורים בהם נמצאו אינדיקציות להימצאותם של אבנים יקרות.

"מודל גיאולוגי מסוג מקור-אגן" (Geological Model Source-to-Sink) - מודל תלת-מימדי דינאמי שפותח על ידי צוות יועצי האקספלורציה של החברה והמתאר את ממצאי החברה על רקע שטחי האקספלורציה השונים בהם היא פועלת ומקשר בין המקורות הראשוניים והמשניים. המודל הינו דינאמי ומתעדכן בהתאם לממצאי הפעילות. המודל מתאר את מערכות הזרימה העיקריות ממעלה הנחלים ועד השפך. נחל הקישון הוא אגן הניקוז הגדול ביותר ועל כן המודל מתבטא בשלושה חלקים גיאוגרפיים שלו: המקטע העליון, התיכון והתחתון

"מויאסנייט טבעי" (Natural Moissanite) - מינרל נדיר בדרגת קשיות של 9.25-9.5 בסולם מוס והרכבו הכימי הוא SiC (פחמת סיליקה). משקלו הסגולי של המויסאנייט הוא 3.22 גרם לסמ"ק, כ-10% פחות ממשקלו הסגולי של היהלום. מקדם שבירת האור של המויסאנייט הוא 2.648 - 2.691 (מעט יותר גבוה ממקדם השבירה של היהלום), ודרגת שבירת האור הלבן לצבעי הספקטרום היא 0.104. תכונות אלה גורמות למויאסנייט להיות בעל החזרי אור חזקים.

"מחצבים יקרים" - כהגדרתם בפקודת המכרות: אבנים יקרות, מתכות יקרות ורגבי מתכות יקרות.

מטרת אקספלורציה Exploration Target - אתרים בשטחי האקספלורציה אשר נחקרו והוכחו כעדיפים להמשך פעילות אקספלורציה וכרייה עתידית.

מניפת סחף Alluvial Fan - הצטברות אדמת סחף (אלוביום) לרגלי ההרים. המניפה נוצרת במקום שחל בו שינוי פתאומי בשיפוע אפיק הנהר, בדרך כלל במוצאו מאזור הררי לעמק או למישור פתוח.

מרבץ בשלבי חקירה ופיתוח  Developing Ore Body - שלב ביניים בהקשר לשלבי הביצוע הנוכחיים באתר וביחס לכלל פרוייקט האקספלורציה של החברה.

מרבץ נחלי נגיש Transient Placer - מקטע ספציפי באגן נחל בו שכבות החלוקים הנן יחסית נגישות (כיסוי החרסית דק) ומהוות מטרת אקספלורציה.

משאב מוערך  Inferred Resource - רמת ביטחון גבוהה יותר מזו של מרבץ בשלבי מחקר ופיתוח, אשר מהווה שלב ביניים לפני שאתר מוגדר כ"משאב מוכח".

"מיוקן" (Miocen) - תקופה גיאולוגית שבה, על פי התיאוריה המדעית הרווחת, התרחשה ההצפה הימית האחרונה בארץ ישראל שכיסתה את פני השטח באזור החוף והשפלה ונפרשה עד השוליים המערביים של רצועת ההר. 

"מינרלי המטרה" - Target Mineral Assemblage = TMA - שפע ימים מיסדה את ממצאיה לשתי חבילות מינרלוגיות מובילות:
(1) DMC- חשיבותה בהיבט של ממצאי מינרלים יקרים;
(2) HIMs- חבילת המינרלים הכבדים. ראה לעיל ולהלן.

"מינרל נלווה" (Accessory Mineral) - מינרל שכמוּתו בסלע משנית, והוא נמצא עם המינרל העיקרי. 

"מינרלוגיה" (Mineralogy) - מדע העוסק בזיהוי וסיווג מינרלים ומתבצע על פי ההרכב הכימי, המבנה הגבישי והמאפיינים הפיזיקליים והאופטיים של המינרל. 

"מינרליזציה" (mineralization) - תהליך ריכוז של מינרלים בסלע. היקף התופעה יכול להגיע לכדי מצב של יצירת מרבץ של חומרי גלם (מינרלים ו/או מתכות). 

"מינרלים אינדיקטורים לקימברליט" (Kimberlitic Indicator Minerals - KIMs) - מינרלים שנמצאו כמתלווים לקימברליטים ועל כן מהווים אינדיקציה להימצאותם, כגון: גרנט (פירופ), אילמינייט, ספינל (כרומייט), כרום דיופסיד. הימצאותם של מינרלים אלה (בעיקר מינרל מסוג גרנט) בשילוב עם הרכב כימי מתאים מצביעה על קיום קימברליט שמקורו מתנאי לחץ וטמפרטורה גבוהים המאפשרים סביבת הייוצרות של יהלומים אך לא מחייבת מציאת יהלומים. 

"מינרלים כבדים" - מינרלים שמשקלם הסגולי גבוה יחסית משום שהם מכילים מתכות. 

"מיפוי גיאו-כימי" – הצגת מיקום תוצאות הבדיקות הגיאו-כימיות (ריכוז יסודות כימיים) על גבי מפה (גיאולוגית, טופוגרפית או אווירית). 

"מיפוי גיאולוגי" – איסוף ויציאת מפה המציגה מידע גיאולוגי שנאסף בשדה. במפה מסומנים שטחי ההשתרעות של הסלעים הנחשפים על פני השטח לפי גילם (יחידות זמן) או לפי מרכיביהם (יחידות סלע). במפה מובאים סימוני הכיוון והנטייה של השכבות, וכן סימוני העתקים (שברים) וקמטים. 

"ממצאי DMC" (Diamond, natural Moissanite, Corundum) - גילוי אבנים יקרות מהסוגים: יהלומים (מיקרו/מאקרו), מויאסנייט טבעי, קורונדום (ספיר/רובי). 

"מניפת סחף" (Alluvial Fan) - הצטברות דמוית משפך של אדמת סחף (אלוביום) לרגלי הרים. המניפה נוצרת במקום שחל בו שינוי פתאומי בשיפוע אפיק הנהר, בדרך כלל במוצאו מאזור הררי לעמק או למישור פתוח. 

"מעטפת כדור הארץ" – חלקו של כדור הארץ הנמצא בין הקרום (השכבה החיצונית ביותר) לבין גלעין כדור הארץ (החלק הפנימי ביותר). מורכבת מחלק עליון קשיח השייך לליתוספרה, וחלק תחתון של חומר בעל גמישות פלסטית הקרוי אסתנוספרה. 

"מקור ראשוני" (Primery Source) - סלעי ממקור מאגמתי בהם קיימת סבירות להימצאות מינרלים יקרי ערך. 

"מרבץ" (Deposit) – תא שטח בו מתקיים ריכוז גבוה יותר של מינרל משיעור התפוצה הרגיל שלו בקרום כדור הארץ
 

"מתכות יקרות" -
כהגדרתן בפקודת המכרות: פלטינה, זהב וכסף ואותן המתכות האחרות שיכריז עליהן שר הפיתוח במנשר שיפורסם בעתון רשמי כעל מתכות יקרות. 

"ניאוגן" – תקופה גיאולוגית שבה על פי התיאוריה הגיאולוגית הרווחת ארעו באזור ישראל בלייה אינטנסיבית של הסלעים מהתקופות הקודמות וכן פעילות געשית נרחבת בצפון הארץ. 

"נחל הקישון" - הגדול בנחלי צפון ישראל הנשפכים לים התיכון. מקורו בצפון השומרון אורכו כ- 77 ק"מ שטח אגן הניקוז שלו הוא השני בגודלו מבין נחלי החוף כ- 1,110 קמ"ר. נחל הקישון מכסה את עיקר שטחי פעילות החברה מכיוון שכך המודל הגיאולוגי (כפי שיפורט להלן) מתייחס אליו.

"סולם מוס" (Mohs scale of mineral hardness) - סולם בן עשר דרגות המשמש לביטוי קשיות יחסית של מינרל ביחס לחומרים אחרים. הקשיות נמדדת במידת ההתנגדות שלו לחריצה על ידי מגוון חומרים. סולם מוס נערך על ידי המינרלוג הגרמני פרידריך מוס (Friedrich Mohs) בשנת 1812, והוא המקובל ביותר בין כמה שיטות קיימות למדידת קשיות של חומרים. 

"סטרטיגרפיה" (Stratigraphy) - ענף בגאולוגיה העוסק בתיאור סדר שכבות סלע ותיארוכן לפי לוח הזמנים הגאולוגי. 

"סלע מאגמתי" (Magmatic Rock) - סלע שנוצר מהתקררות והתגבשות של מאגמה או לבה. מכונה גם "סלע יסוד". 

"ספינל" - מינרל המכיל תחמוצת אלומיניום ומגנזיום. מינרל זה הינו בעל ברק זגוגי, עמום ושקיפות מועטת ומשמש כאינדיקטור להימצאות קימברליטים. 

"ספיר" - אבן חן כחולה מקבוצת המינרל קורונדום. קשיותו הינה כ- 9 סולם מוס. אבן זו מוגדרת כאבן חן יקרה. 

"סקר גיאולוגי" - לימוד ההרכב והתפוצה של יחידות גיאולוגיות במסגרתו נבדקת, בין היתר, האפשרות לקיומו של מחצב, מידת רציפותו במרחב, הגֵיאומטריה שלו והשינויים בהרכבו. בשלב מתקדם של הסקר נעשה מיפוי גֵאולוגי מפורט של המחצב. האנליזות הכימיות והמינרלוגיות המבוצעות במסגרת הסקר הגיאולוגי מבוצעות באמצעות ציוד מגוון ומתוחכם המאפשר לקבוע את ההרכב הכימי עד חלקי המליון ואף בערכים נמוכים יותר. 

"סקר חדירה קרקעית אקוסטית" (GAP) - טכניקה חדשנית לביצוע סקר גיאו-פיסי המבוססת על תרגום אותות אקוסטים ומאפשרת איתור של מבנים גיאולוגים בתת-הקרקע. 

"סקרים גיאו-כימיים" (Mobile Metal Ion-MMI) - אנליזות מדויקות של היסודות הכימיים הנדירים (REE) המרכיבים את דגימות הקרקע העליונה באזורים של אנומליות בתת הקרקע. היסודות הכימיים זולגים מהמקורות שלהם בתת הקרקע ומותירים חותם כימי על הקרקעות שמעליהם. הבדיקות מבוצעות בשיטה יחודית שפותחה על ידי חברתMineral Services Laboratories SGS במעבדות החברה בקנדה, באמצעות מכשירים בעלי רמת רגישות גבוהה במיוחד לגילוי ריכוזים נמוכים ביותר. 

"סקרים גיאו-פיסיים" - שיטות פיסיקליות כגון מדידת שדה מגנטי או שדה הכבידה המשמשות להדמיה של תת הקרקע ואיתורם של מבנים גיאולוגים, אשר עשויים לשמש כמקור להימצאותם של אבנים יקרות. 

"פטרוגרפיה" (petrography) - ענף בגיאולוגיה העוסק בתיאור ובסיווג של סלעים לפי מאפייניהם, כפי שאלה מתגלים בבדיקה במיקרוסקופ בעל אור מקוטב. לצורך כך בוחנים שקפים (פרוסות דקיקות בעובי של כ- 30 מיקרון) של סלעים מבעד למיקרוסקופ מקטב אור, ומגדירים את מבנה הסלע ואת המינרלים המרכיבים אותו. 

"פירוקסן" (Pyroxen) – מינרל המורכב מתחמוצת סיליקה כמו גם מגוון יסודות כימיים אחרים. מופיע בסלעי יסוד (מגמתיים).

"פליוקן" (Pliocene) – תקופה גיאולוגית שבה על פי התיאוריה המדעית הרווחת, נוצרו בגליל התחתון ובגולן התפרצויות געשיות שיצרו את יחידת בזלת "הכיסוי". 

"פליסטוקן" (Pleistocene) - תקופה גיאולוגית שבה על פי התיאוריה המדעית הרווחת, נוצרו בגולן התפרצויות געשיות שיצרו את הבזלות הצעירות שבצפון הרמה. 

"פעילות מגמתית" (magmatic activity) - פעילות של מאגמה או לבה, ובכלל זה פעילות פלוטונית המתקיימת בעומק, וכן פעילות געשית המתקיימת על פני השטח. 

"פרידוטיט" – סלע אולטרה-מאפי המכיל אוליבין, אורתופירוקסן, קלינופירוקסן ולעיתים גם גרנט. נחשב לסלע הנפוץ ביותר בחלקה העליון של מעטפת כדור הארץ. 

"קורונדום" (Corundum) – קוֹרוֹנדוּם הוא הצורה הגבישית של תחמוצת האלומיניום והוא אחד מהמינרלים המשתתפים בבניית סלעים. מקור המילה קורונדום מן השפה הטמילית "קוּרוּנטאם" או מסנסקריט "קוּרוּווינדה" שפירושם "אודם". המינרל קורונדום קיים בכל צבעי הקשת לרוב בצבעים אטומים, לבן, אפור, כחול, ירוק, צהוב, אדום או חום, אולם להבדיל מאבני חן אחרות, קורונדום באיכות של אבן חן שצבעה אדום מכונה רוּבי (בעברית: אודם) ושאר סוגי הקורונדום באיכות של אבן חן מכונים ספיר.
• נוסחה כימית: Al2O3 תחמוצת אלומיניום טבעית
• קושי: 9 בסולם מוהס
• צפיפות: 4 גרם/סמ"ק (בניגוד ל-2.6 גרם/סמ"ק עבור רוב המינרלים הסיליקטיים).
• משקל סגולי: 3.9 - 4.1

קוד ה-SAMREC - 
South African Code for Reporting of Exploration Results, Mineral Resources and Mineral Reserves
קוד דרום-אפריקני ספציפי עבור דווח תוצאות חיפושים, משאבי מינרלים ועתודות מינרלים. קוד זה מוכתב לפי קוד ה-JORC (Joint Ore Reserve Committee): קוד אוסטרלי-אסייתי מקצועי ויישומי אשר מציב את תקן המינימום עבור דווח תוצאות סקרי אקספלורציה, משאבי מינרלים ועתודות בצר.

"קידוח" - בור אנכי הנקדח באדמה באמצעות מכונות קידוח לצרכי מחקר, בדיקה וזיהוי שכבות קרקע. 

"קימברליט" – סלע יסוד אולטרה-מאפי הנוצר בזמן עליית מאגמה עשירה בגזים מהמעטפת. מורכב בעיקר מאוליבין, וכן ממיקה, פירוקסן, גרנט, אילמניט וספינל. עשוי לארח בתוכו חלקי סלע או גבישים זרים (כמו יהלומים) שנלכדו בו תוך כדי עלייתו אל פני השטח. 

"קסנוליט" (Xenolith) - סלע זר שנלכד בתוך סלע מגמתי שונה בזמן היווצרותו של השני ממאגמה העולה מעומק כדור הארץ. המגמה אוספת את הסלע הזר בדרכה מעלה, עוטפת אותו ומתקשה סביבו.  

"קסנוקריסט" (Xenocryst) – גביש ממקור זר שנלכד בתוך סלע מגמתי מארח בזמן היווצרותו ממאגמה העולה מעומק כדור הארץ. 

"קרום אוקיאני" – חלקו של קרום כדור הארץ המצוי תחת גופי האוקיאנוסים ועוביו דק יחסית בין 5-10 ק"מ. הוא קר יחסית, כבד ועשוי בד"כ סלעי בזלת. 

"קרום יבשתי" – חלקו של קרום כדור הארץ המצוי בליבן של היבשות, עוביו 25 ק"מ בשולי היבשות ועד 70 ק"מ מתחת לרכסי ההרים הוא קל יחסית ומורכב בעיקר מסלעים גרניטיים. 

"קרט" - יחידת המשקל הנהוגה ביהלומים. קרט = חמישית הגרם (200 מ"ג) (ניתן לחלק את הקרט ל- 100 יחידות הנקראות "נקודות" ובכך להקל על תיאור גודלו של יהלום אשר, בדרך כלל, קטן מקרט אחד). 

"קרטון" (Craton) - החלק הפנימי העבה והקדום ביותר שמהווה את גרעין היבשת. אינו פעיל טקטונית. מכיל בעיקר סלעי יסוד.

"קרטיקון" (Cretaceous) - תקופה גיאולוגית שבה על פי התיאוריה המדעית הרווחת, אירעה פעילות געשית נרחבת באזור ישראל וסוריה, וכן כוסה אזור ישראל כולו בים רדוד שבו הושקעו סלעי משקע ימיים, כגרון: גיר, צור, קירטון, חואר וחרסית. סלעי תקופה זו הם הנפוצים ביותר באזור ההר בישראל, מן הנגב ועד לגליל העליון. בכרמל ובאזור אום אל-פחם מופיעים בסלעי המשקע הימי האופייניים לתקופה זו מבנים וולקניים שנותרו מהרי געש שהתפרצו אל הים הרדוד ולאחר מכן גוסו בסלעים צעירים יותר. 

"רובי" – אבן חן אדומה מקבוצת המינרל קורונדום שקשיותה כ- 9 בסולם מוס. רובי מוגדרת כאבן חן יקרה ויש המזהים אותה עם אבן החושן המכונה "אודם". 

"שדה מגנטי" (Magnetic Field) קווי כוח מגנטיים המקיפים את כדור הארץ ומחברים את הקטבים המגנטיים שלו. השדה המגנטי של כדור הארץ הוא דו קוטבי, ויש לו קוטב צפוני וקוטב דרומי. 

"תת הקרקע" (Subsurface) - מתחת לפני השטח, תחום קרקע או תחום הסלעים המשתרע בעומק.

EBSD* - טכניקת איפיון מיקרו-מבנה המיועדת לחקר חומר גבישי או רב-גבישי. היישום מאפשר את הבנת המבנה, כווני ההתגבשות והפאזות הכימיות של חומרים באמצעות מיקרוסקופ סורק אלקטרונים (SEM). לרוב משתמשים בטכניקה כדי לזהות מיקרו-מיבנים, טקסטורות (מרקמים) מבני גביש ומעוות בחומר.
   דף הבית      איך הכל התחיל?      אקספלורציה   גלרית אקספלורציה    מילון מונחי אקספלורציה         ממצאים   יהלומים   מויאסנייט טבעי (SiC)   אבני חן ומינרלים   ספיר כרמל   זהב ומתכות יקרות   Hibonite   Tistarite          תקשורת   כתבות וידאו   ניוזלטר   בעיתונות   גלריה מהמתחם התפעולי   כנס החברה הגיאולוגית 2017         קשרי משקיעים   מצגת למשקיעים   הבורסה לניירות ערך   דוחות רבעוניים   דיווחים מיידיים לבורסה   דירקטוריון   אירועים         צור קשר